לאבד או לשחרר שליטה?

אז מתי השליטה התחילה לשלוט בנו? נולדנו חסרי אונים ותלויים בסביבה.
תינוק שבא לעולם, מחובר להכל לא שולט בכלום, תינוק מתחיל ללא שליטה, ובמהלך ההתפתחות שלו הוא מתחיל לשלוט על הסוגרים לומד ללכת, לומד לדבר, לומד לשלוט בשפה, לומד לשלוט בכעסים שלו, לוותר, לתת, ואפילו לומד איך לשלוט בהורים שלו ומנסה להפעיל אותם בעצמו ולשלוט בהם ע"י פרצי בכי חסרי תקדים עד שיקבל את מה שהוא רוצה.

השליטה היא ביטוי של הפחד וזו הבנה מאד משמעותית כי מה שקורה בפועל הוא שמתוך הפחד שלנו אנחנו מנסים לשלוט במציאות. אנחנו פוחדים מכאב, פוחדים שלא ימלאו את הצרכים שלנו, פוחדים שלא יאהבו אותנו, פוחדים שאנחנו לא מספיק טובים, לא מספיק חכמים, שלא נראים מספיק טוב.

גם ההורים שלנו ניסו לשלוט בנו מתוך הפחדים שלהם וניסו להכתיב לנו איך אנחנו צריכים להיות. אנחנו רוצים לשלוט ברגשות שלנו בכדי לא להראות חולשה, אנחנו מנסים לשלוט באיך שאנחנו נראים ע"י ניתוחים פלסטיים, אימוני כושר מפרכים ודיאטות מטורפות.

מנסים לשלוט במסלול החיים שלנו, אנחנו מנסים לקבוע מתי אני אביא ילדים לעולם. מנסים לשלוט בבן זוג שלנו שלא יסתכל על אישה אחרת.
בעצם לחיות מתוך שליטה, זה לחיות בפחד.
אנחנו כל כך פוחדים שאנחנו חייבים לשלוט או לפחות לחיות באשליות של שליטה כדי שנוכל להתמודד עם המציאות וכמו בטבע, כל פעם שיש כוח אחד מיד מופעל כוח נגדי וכך מול השליטה המטורפת, נוצר איבוד שליטה. מול דיאטות מטורפות, התקפי זלילה, ועוד.
תנסו לחשוב איפה אני מחזיק בכל הכוח ואיפה אני מאבד את זה.

יש הבדל עצום בין לאבד שליטה לשחרר שליטה.
אנחנו הכי פוחדים מהרגשות שלנו. אימצנו תוך כדי החיים מצבים שאנחנו צריכים להימנע מהם ואז אנחנו לא מצליחים לחיות, סובלים ממחשבות כפייתיות, התמכרויות.
מה קורה לגוף שכל הזמן במצב סכנה? הוא לא משוחרר וסובל, מעבר לסובל אי אפשר לחיות ככה. כך אנחנו גורמים לעצמנו לבעיות: כאבי ראש, עצירויות, בעיות פסיכוסומטיות אחרות.
כאשר החיים שלנו לא קורים לפי מה שתכננו, אנחנו אוחזים יותר חזק במציאות ואז מה שקורה זה שהגוף לא תמיד יכול לעמוד בכך ואנחנו נופלים תוך רגע להשתכרות, אכילה מטורפת, והנה, אין שליטה יותר.

אך זה בעצם איבוד שליטה, כי אתה הופך להיות תלוי במשהו חיצוני שיוציא אותך מהשליטה. לעומת זאת שחרור שליטה היא מודעות לכך שאתה בשליטה ואתה לוקח אחריות מתוך בחירה, אין זה עבודה של רגע אלא עבודה פנימית של בחירה ולקיחת אחריות.
חשוב שנכיר בעובדה שבעצם כולנו חיים באשליה של שליטה, כאילו אנחנו באמת שולטים במשהו, כשבמציאות זה בדיוק ההיפך, ויש לנו מעט מאוד שליטה על הנעשה.
יש לנו לעומת זו שליטה ביכולת שלנו לבחור איך להתייחס לעובדה שאיננו שולטים כמעט בכלום.

המודעות הפנימית העמוקה שלנו מכירה בעובדת חיים הזו אך היא מתנגשת עם הצורך שלנו לשלוט ומכך נובע המתח והקושי שלנו הרבה פעמים.
לכן עוצמת הרכות שעוזרת לנו לקבל כלים איך להתמודד עם האמת שהיא… שאין לנו שליטה כמעט על כלום, מאפשרת לנו להכיר בזה וללמוד להתמודד ממקום שבוטח בחיים.

דוגמא אישית – פחד מגברים:

נלחמתי בהם כמו שנלחמתי באבא שלי בילדות שהיה מכה אותי. הייתי מגיעה למערכות יחסים ומעבירה את הגברים שפגשתי מסעות כומתה, אתה אוהב אותי? בוא נראה אותך אוהב אותי עכשיו? עשיתי להם תרגילים ולראות איך אי אפשר איתם.

אחד הכלים בעוצמת הרכות היא לפגוש את הילדה המפוחדת בתוכי ולהסתכל עליה, וגם המודעות, שהיא כלי חשוב מאד בעוצמת הרכות.

מתוך התהליך הבנתי וראיתי את המצב שאני נמצאת בו. פגשתי את הפחד, פגשתי את הילדה ואת הכאב. ברגע שהקשבתי לילדה, כבר לא שלחתי אותה לדייטים לשדה הקרב לבד, כבר הלכנו ביחד וכבר לא הייתי צריכה להילחם בגבר ולנצח כמובן, אלא כל פעם הייתי איתי, לקחתי עליי ועל הילדה אחריות.
אם לפני כן הייתי מגיעה במלחמה, כיום אני יכולה לבוא עם יותר שלום ורכות.