זמן טיפול
מאמר מאת ד"ר טובי בראונינג
יותר חשוב מאורך הטיפול ואף מספר הטיפולים, הוא ליידע את המטופל על אורך הטיפול ומספר הטיפולים. ברגע שהאדם יודע במודע כמה זמן יש לו, תת-המודע שלו מתארגן באופן האפקטיבי ביותר להפיק את המרב מהזמן הקיים. בהירות לגבי אורך הטיפול תסייע למטופל לתכנת את השעון הביולוגי הפנימי שלו ולקחת אחריות על הפקת תועלת מרבית מהטיפול. כאשר אין גבולות ברורים ומוגדרים לזמן, גם אין התארגנות מערכתית להפקת תועלת מרבית. אין זה נכון לחשוב שככל שזמן הטיפול ארוך יותר, כך טוב יותר. ללא ספק, יש טווח אידיאלי של זמנים (תלוי גם בשיטה ובמטרותיה) כאשר מתחת לטווח זה קשה להפיק את המרב, ומעל לטווח מתחיל תהליך הצפה או שחיקה. אבל גם כאן, חשוב יותר מכול להיות מאוד ברורים באשר לזמן שיש לרשותנו. אפילו אם במצבים מסוימים יש רק דקות ספורות לטיפול, הגדרת הזמן ("יש לנו חמש – או שש או עשר – דקות") תסייע לנו להפיק את המרב מן הזמן הקיים.
להשאיר את הטוב לסוף
יש למיינד האנושי נטייה לדחות את הטוב, את העיקר, את המיצוי "לסוף", בדומה לאדם שמשאיר על הצלחת את החלק הטעים ביותר של הארוחה לסופה. לעתים אנשים עושים זאת עם החיים עצמם –
דוחים לעתיד את כל חלומותיהם, ולפעמים רק בשורות על מחלה סופנית או אסונות אחרים מעירות אותם להפסיק לדחות ולהתחיל לעשות את כל אשר השתוקקו לו. נטייה זו ניכרת גם בטיפולים. מטופל יכול לקבל טיפול ארוך ביותר, אבל מרגע שהמטפל מודיע, "נשארו לנו שלוש (או ארבע או חמש) דקות", לפתע כל התהליך מקבל תאוצה והחוויה של המטופל מתעצמת, שכן עתה הוא פותח את עצמו אליה כפי שלא עשה עד כה.
תלמידה שלי סיפרה: "הייתי בטיפול אצל פסיכולוג במשך 12 שנים. אבל רק ברגע שהוא אמר שנותרו לנו חודשיים עד סוף התהליך שלנו ביחד, התחלתי לחוות את התהליך בעוצמות לא מוכרות, ובעצם, מבחינתי, רוב העבודה החשובה הייתה בחודשיים האחרונים האלה."
אל תדאג אפצה אותך
מבחינות מסוימות המטפל נתפס בתפקיד של ההורה, ולא פעם מטופלים יבחנו את המטפל ואת גבולותיו כשם שילד בוחן את הוריו. גבול אחד שהם עשויים לבחון לא פעם הוא הזמן. אם המטופל מאחר לטיפול, והמטפל מפצה אותו בכל שהוא מוסיף את זמן האיחור בסוף הטיפול, המטופל מבין שניתן לו לשחק עם הגבולות. הנטייה לחמול ולוותר למטופלים מאחרים לא תסייע להם לקחת אחריות על חייהם, נהפוך הוא. הדבר מותיר אותם קורבניים ו"קטנים", והאחריות כמו עוברת בשוגג למטפל לפצות את המטופל על בחירות שליליות שהוא עושה נגד עצמו. אם המטופל לא רואה לנכון לוודא שיקבל את מלוא הזמן שהוא אמור להקדיש לעצמו במשך הטיפולים, הרי שפיצוי בנקודה זו לא יסייע לו לוודא שייקח אחריות גם בתחומים אחרים בחייו.
מנוחה ונחלה
תועלת רבה מתאפשרת כאשר זמן הטיפול כולל כמה דקות למנוחה ולאינטגרציה בסוף הטיפול, טרם שבים המטופלים למרוץ המטורף של החיים. באותה מידה מאפשר פסק זה גם למטפל לעבד את התהליכים שהתרחשו טרם יעבור לגופנפש אחר. לא פעם בעת המנוחה בתום הטיפול נכנס המטופל למצב רגיעה מיוחד, להרפיה עמוקה, לגלי האלפא של המוח המסייעים ממש בשינוי הדפוסים הישנים ובבניית ערוצים עצביים חדשים ומועילים. תובנות חדשות עשויות לצוף ולעלות בעת זו, והחיבור בין הגוף לנפש מתעצם. עם הקימה ניתן למטופל לשתף בחוויה שלו ואף נגדיר יחד "מפתח" שיוכל לקחת עמו הביתה על מנת להמשיך ו"להשקות את הנבט" החדש – לחזק את התובנות והדפוסים המועילים החדשים.
טיפול בילד עם היפוטוניה
שלום, השם שלי מירב, יש לי ילד בן שלוש וחצי שבגיל ארבעה חודשים התחיל לו ריצוד בעיניים, הרופאים משערים שאולי זה ניסטגמוס. הוא גם עם היפוטוניה בשרירים ועם עיכוב התפתחותי ניכר בהשוואה לגילו. רק [...]
דוגמה לטיפול מלא בעוצמת הרכות
הזדמנות לצפות בטיפול אותנטי בשיטת עוצמת הרכות. הטיפול נעשה בפני קהל עם תלמידה אקראית. מטופלת אמיצה המבקשת לדעת מי היא באמת, מוכנה לחשוף את רגשותיה. ומגלה כמה הקשבה לרצונותיה ולצרכים שלה עוזרים לה להכיר [...]
בואו נדבר על פגיעות
בואו נדבר על פגיעות. הפגיעות הזאת שאנחנו משתדלים כל כך להסתיר, להחליק, לשמור אותה רק לעצמינו אם בכלל. במשך שנים התרגלתי להיות חזקה ולהסתיר את הפגיעות, את הרגישות שלי. הסתובבתי בעולם כאילו אני מסתובבת [...]
מיהו מטפל טוב?
מיהו מטפל טוב? מאמר מאת ד"ר טובי בראונינג מעבר לדרישות של הכשרה מקצועית, התעדכנות שוטפת וכו', גורם מהותי, אך זנוח, בסוגיית 'המטפל הטוב' הוא האגו וצרכיו. מטפל יכול להיות בעל הכשרה מרשימה, [...]
השאר תגובה